העמותה הישראלית למחלות צמחים הועידה ה- 30 ערכו: דפנה בלצ'ינסקי ואלי שלוין

Transcript

1 העמותה הישראלית למחלות צמחים הועידה ה- 30 ערכו: דפנה בלצ'ינסקי ואלי שלוין רחובות י"ד ט"ו בשבט תשס"ט, 8 9 בפברואר

2 2

3 הנהלת העמותה הישראלית למחלות צמחים בשנים ראובן אושר נשיא הכבוד עודד ירדן נשיא יגאל אלעד סגן נשיא עמוס עובדיה גזבר דפנה בלצ'ינסקי מזכירה שאול בורדמן עמית גלאון צוריאל סנדו ראדי עלי אלי שלוין 3

4 רשימת זוכים במלגות העמותה למחלות צמחים 2009 תלמידי מוסמך שהם אבידע אלון רוני.I רוזנברג טלי 4. דרורי רן תלמידי דוקטור אלקן נעם.II.1 2. בן דוד רואי 4

5 תוכן העניינים: עמ' דבר ההנהלה תכנית הכנס ישיבה א' ישיבה ב' ישיבה ג' ישיבה ד ישיבה ה ישיבה ו' ישיבה ז' גנטיקה של אוכלוסיות ועמידות יחסי טפיל-פונדקאי: פרוקריוטים ווירוסים אבחון ואפיון גורמי מחלות צמחים מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים חלק א' יחסי טפיל-פונדקאי: פטריות ואאומיצטים מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים חלק ב' מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים חלק ג' 5

6 העמותה הישראלית למחלות צמחים מודה מקרב לב לחברות ולמוסדות שתרמו לועידה ה- 30 : איגוד יצרנים ויבואנים של תכשירים להגנת הצומח אגן יצרני כימיקלים בע"מ אחים מילצ'ן בע"מ אפעל תעשיות כימיות בע"מ כ.צ.ט. כימיקלים וציוד טכני בע"מ לוכסמבורג תעשיות בע"מ לידור כימיקלים בע"מ מכתשים מפעלים כימיים בע"מ רימי להגנת הצומח והסביבה בע"מ תפזול תעשיות כימיות בע"מ תרסיס, חברה לכימיקלים חקלאיים ותעשיתיים בע"מ אגרוגרין החטיבה הביולוגית של מנרב ביומור ישראל בע"מ זרעים גדרה בע"מ א.ב. זרעים בע"מ חישתיל בע"מ שורשים משתלת שורשים "אחים" )1986( בע"מ דנציגר משק פרחים דן מיקרולאב מעבדות )99( בע"מ בקטוכם בע"מ מרגליות סחר ושרותי חיטוי בע"מ * תודה מיוחדת למר שמעון צרור אשר עיצב את השער לחוברת. 6

7 עמיתים יקרים, אנו שמחים לברך את כולכם בבואכם לכנס זה, בו אנו חוגגים 30 מפגשים שנתיים בנושאי מחלות צמחים. מוגשים לכם בזאת תקצירי ההרצאות שתוצגנה בוועידה זו של חברינו ובשמנו החדש העמותה הישראלית למחלות צמחים. גם השנה הועידה נותנת במה לעוסקים במחקר ובעשייה בתחום מחלות הצמחים ומאפשרת לעמיתינו להציג בפני הציבור את עבודותיהם והישגיהם בשנה האחרונה. כך, נאספים חוקרים, אנשי צוות המחקר, סטודנטים, חקלאים, אנשי חברות וכן אנשים נוספים המתעניינים בתחום לשמוע, להשמיע ולהתעדכן. העבודות המוצגות, המשלבות עבודת חקר ברמה הבסיסית והיישומית, מבטאות את הפעילות המגוונת של חברינו. גם השנה, לפנינו תכנית עמוסה, וההשתתפות הערה של חברינו מעידה על הפעילות הרבה והמגוונת המתרחשת בתחומינו. הייצוג הנכבד של תלמידים המציגים את עבודותיהם, הינו אות ברור לעניין וההמשכיות במחקר הפיטופתולוגי. בנוסף להצגת הפעילות העדכנית הפורה של עמיתינו, ועידה זו נותנת לנו גם הזדמנות לבחון, ולו במעט, מספר אבני דרך בפעילות חברינו לאורך השנים. כך, עם "החלפת ה קידומת", בחרנו לשלב בתכנית הועידה הן הסתכלות היסטורית בפעילותה של העמותה )ובגלגולה הקודם חברה( לאורך השנים והן לדון בדרכים לחנך ולעודד את בני הדור הבא שיחקרו מחלות צמחים, יפיצו את הידע ויסייעו ביישומו לטובת כולנו. פעילויות מיוחדות המוקדשות למטרה זו תחלנה בהרצאת הפתיחה בה תבחן התפתחות הפיטופתולוגיה בישראל וכפי שהיא משתקפת בפעילות החברה. בהמשך, בחרנו להקדיש את הדיון הפתוח השנתי לנושא: "הכשרה פיטופתולוגית: כיצד ומתי מתחילים?" בו ישתתפו מומחים, בני 'דורות' שונים, העוסקים בפיטופתולוגיה. תקוותינו היא כי דיון זה יהווה בסיס מפרה לחשיבה על הגורמים והאפשרויות אותם כדאי לקחת בחשבון לקראת הכשרת דורות ההמשך של עמיתינו. גם השנה נמשיך במסורת של תחרות סטודנטים על ההרצאה הטובה ביותר מתוך כוונה לעודד את עמיתינו הצעירים )והצעירים ברוחם( לקחת חלק פעיל בוועידה ולהצטיין. זו שנה רביעית שאנו מפעלים בהצלחה יוזמה של הענקת מלגות הצטיינות לסטודנטים בתחום מחלות צמחים, ועל כך בראש וראשונה מגיעה תודה לכל החברות התורמות המאפשרות לנו לקיים את הכנס השנתי ולתמוך בדור ההמשך. בנוסף, תרומותיכם מאפשרות לנו להפחית את דמי ההשתתפות לסטודנטים בכנס השנתי. תודה רבה לתורמים!!. כן, נתונה תודתנו לפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית על הנכונות לשמש אכסניה ולתמוך בוועידה זו. אין ספק כי הוועידה השנתית הינה אחד הצירים המרכזיים לפעילות העמותה. יחד עם זאת, אנו שמחים על כך כי העמותה מעורבת בפעילויות נוספות לקידום הידע וההצלחה של חבריה בתחומי הפיטופתולוגיה. זאת, הן על ידי פעילות יזומה )כגון ימי עיון( והן על ידי חיזוק הקשר בין חברינו לבין גופים נוספים הפועלים לקידום הידע והפעילות בתחום הפיטופתולוגיה. אנו מאחלים לכולנו ועידה מעניינת ופורייה. הנהלת העמותה הישראלית למחלות צמחים 7

8 הועידה השנתית ה- 30 של העמותה הישראלית למחלות צמחים תכנית הכנס כל ההרצאות מתקיימות באולם אריוביץ', הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית, רחובות יום ראשון, י"ד בשבט תשס"ט, 8 בפברואר 2009 התכנסות ורישום ברכות וטקס הענקת מלגות 9:00 8:15 9:30 9:00 9:30 10:00 הרצאת פתיחה יעקב קטן: התפתחות הפיטופתולוגיה בישראל והשתקפותה בועידות החברה. 10:00 11:15 ישיבה א' גנטיקה של אוכלוסיות ועמידות יו"ר: שמעון פיבוניה יעל רקח, רבינוביץ' ח. וקטן י.: גישות שונות להערכת עמידות עגבניות לפוזריום הנבילה. רואי בן-דוד, פלג צ., דינור ע., קורול א. ב. ופחימה צ.: מיפוי עמידות כמותית למחלת הקימחון באוכלוסיית מיפוי שמקורה בהכלאה בין חיטת דורום ואם החיטה. יבסיי קוסמן, שכטל ג., הרמן א' ודינור ע.: -VAT תוכנה חדשה לניתוח עקבי של אוכלוסיות פתוגנים ופונדקאים. יעקב מניסטרסקי, בן יהודה פ. וקוסמן י.: ניתוח השתנות אוכלוסיות חילדון עלה של חיטה בשנים עילם ת., בן יהודה פ., עזרתי ס., מניסטרסקי י. ויהושע אניקסטר: כמות DNA בגרעיני נבגים בכירים של חלדון העלה של החיטה, כמדד לאבחנה בין טיפוסים התוקפים חיטת לחם וחיטה קשה בישראל 11:15 11:45 הפסקה 11:45 13:15 ישיבה ב' יחסי טפיל-פונדקאי: פרוקריוטים ווירוסים יו"ר: מגי לוי אנה נגליס, עלי ר., ליבמן ד., קאטריוון ק., הולדנגרבר ו., לפידות מ. וגל-און ע.: מעבר של וירוסים מצמח פונדקאי לצמח הטפיל עלקת מצרית. יוני מוסקוביץ, חביב ס., מורוגאנאנטם מ. ומוואסי מ.: הדבקת גפנים בשבטים אינפקטיבים של וירוסים מקבוצת ה- Vitisvirus למטרת חקר תיפקוד גנים צמחיים. סברינה חביב, סטוקולוב ס. ומוואסי מ.: איפיון חלבון ה- p10 של נגיף הגפן GVA ובחינת המעורבות שלו בפתוגנזה ובמנגנון הצמחי של השתקת גנים. 8

9 דפנה טמיר-אריאל, רוזנברג ט., נבון נ. ו בורדמן ש.: זיהוי גנים בקטריאליים הבאים לידי ביטוי באינטראקציה בין חיידקי קסנטומונס וצמחי עגבניה. לאורה צ'לופוביץ, כהן, מ., דרור, א., אייכנלאוב, ר., גרטמאן, ק., ססה, ג., ברש, י. ומנוליס, ש.: היבטים מולקולאריים באינטראקציה בין החיידק Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis לצמח העגבניה. שירי מלך-בונפיל וססה ג.: איפיון מולקולרי של מסלולי MAP kinase המופעלים בעגבניה על ידי החלבון MAPKKK ומעורבותם בעמידות צמחים למחלות. 14:15 הפסקת צהריים והצגת הפוסטרים 13:15 ישיבה ג' אבחון ואפיון גורמי מחלות צמחים 14:15 15:15 יו"ר: דוד עזרא משה לפידות, ליבמן ד., גלברט ד., דוידוביץ מ., מחבש צ., כהן ש., וגל-און ע.: וירוס הפלרגוניום המנוקד- וירוס חדש בעגבנייה בישראל. אביב דומברובסקי, לכמן, ע., פרלסמן, מ. ואנטיגנוס, י.: אפיון שני וירוסים התוקפים חציל בישראל. טלי סופרין ולפידות מ.: זיהוי ואפיון האינטראקציה של וירוס קיפול עלים של הקישוא- -Squash leaf curl virus עם וירוס הגימדון הכלורוטי של האבטיח-.Watermelon chlorotic stunt virus יוסי בוסקילה, צרור ל., מונוסוב ט., בורדמן ש. ואשל ד.: כתמים כהים בתפוחי אדמה הנאספים לפני התייצבות קליפתם: רגישות או עמידות? פוסטר: דרורי רן, רבינוביץ א., גולדברג ד., שרון ע., לוי מ. ודגני א.: מבחן מולקולארי לגורם מחלת הנבילה המאוחרת בתירס. 15:15 15:45 הפסקה 15:45 17:00 ישיבה ד מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים א' יו"ר: דורון באום תמיר לוסקי, קירשנר ב., דרגושיץ ד., זאדה ע., אלעד י. ועזרא ד.: אנדופיטים כמדבירים ביולוגיים של מחלות בצמחים. רב דוד ד., יעקוב ד., אגרא א., בן כליפא ח., בורשטיין מ., יחזקאל ח., גנות ל., שמואל ד., מסיקה י., שטינברג א. ויגאל אלעד: השפעות מיקרואקלים על קימחון neolycopersici( (Oidium בעגבניות חממה. דני אשל, רגב ר. וגן-מור ש.: מודל לבחירת שילובים סינרגיים של טיפולים ידידותיים לאדם ולסביבה לטיפול בתוצרת חקלאית לאחר אסיף. יגאל כהן, רובין א., סיירוצקי ה. ודיטריך ה.: עמידות צולבת לפונגיצידים מקבוצת ה CAA במוטנטים מלאכותיים של מחולל הכשותית בחסה,.Bremia lactucae דני שטיינברג: מיזם חוס"ן קלויבקטר: הגדרות מטרות ומתווה פעולה. 9

10 פוסטרים: דליה רב דוד שפיאלטר ל., בורשטיין מ., קורולב נ., דורי ע., גנות ל., שמואל ד., מסיקה י., ברונר מ., נישרי י., ירמיהו א., פיבוניה ש., לויטה ר. ואלעד י.: התמודדות מושכלת עם עובש אפור cinerea) (Botrytis המנגע ליזיאנטוס. מריאנה גלפרין, רובין א. וכהן י.:,RAPD זוויגיות, אלימות, ועמידות ל- metalaxyl בתבדידי שדה של Phytophthora infestans בישראל. יום שני, ט"ו בשבט תשס"ט, 9 בפברואר :30 9:00 התכנסות ורישום 9:00 10:15 ישיבה ה יחסי טפיל-פונדקאי: פטריות ואאומיצטים יו"ר: עמיר שרון נעם אלקן פלור ר. ופרוסקי ד.: הפרשת אמוניה על ידי הפטריה Colletotrichum coccodes גורמת להפעלת NADPH oxidase בפונדקאי ומעודדת את תוקפנות הפטרייה הנקרוטרופית. נטע שלזינגר ושרון ע.: תפקידו של הגן BcBIR1 בתהליכי מוות תאי והתפתחות מחלה בפטריה.Botrytis cinerea פבל מינקוב וירדן ע.: מעורבות הפוספטאזה PTP1 בהתפתחות ופתוגנזה של הפטרייה.Sclerotinia sclerotiorum יוליה דניסוב, פרימן ס. וירדן ע.: מעורבותו של גורם השעתוק Snt2 בתהליכי התפתחות ופתוגנזה של.Fusarium oxysporum f. sp. melonis אופיר דגני, דרורי ר., מגן ט., גולדברג ד. ולוי מ.: השפעת הורמונים צמחיים על התפתחות פתוגן התירס.Harpophora maydis פוסטרים: משה ואקנין, טלר ד. וכהן י.: חלבונים הקשורים לעמידות למחלת הכימשון Phytophthora infestans בזני עגבניות בר. אודליה זרביב וכהן י.: עמידות תלוית- גיל נגד מחלת הכימשון infestans( )Phytophthora בצמחי עגבניות בר. תהילה דניאל-חדד, רובין א., מור נטע וכהן י.: עמידות תבדידי שדה של כנגד פונגצידים מקבוצת ה- CAA. Pseudoperonospora cubensis יגאל כהן ובן-נעים י.: עמידות גנוטיפים של אבטיח spp.) (Citrullus לקימחון. 10:15 10:45 הפסקה 10:45 11:00 אסיפה כללית 10

11 11:00 12:30 פנל- הכשרה פיטופתולוגית: כיצד ומתי מתחילים? יו"ר: יצחק ברש; משתתפים: יעקב קטן, דני שטיינברג, שאול בורדמן, עמיר שרון, לאה צרור ואופיר בהר 12:30 13:30 הפסקת צהרים 13:30 15:00 ישיבה ו מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים ב' יו"ר: יעל רקח מיכל ראובן, רבינוביץ א., שטיינברג ד. ובן-יפת י.: הפחתת הנזקים הנגרמים על ידי קישיון רולפסי באגוזי אדמה. אברהם גמליאל, אוסטרוויל מ., שטיינר ב., בניחס מ. ושגיא ג.: DMDS לחיטוי קרקע: בחינת יישום התכשיר, תנועתו בקרקע, משך הפרוק וקטילת פתוגנים. שגיא גל: פלדין DMDS) ת) כשיר חדש לחיטוי קרקע- מניסויים מבוקרים להדברה בשדה. שחף טריקי-דותן, אוסטרוויל מ., שטיינר ב., מינץ ד., קטן י. וגמליאל א.: פרוק מואץ של מתאם סודיום בקרקע: הגדרה וכימות המיקרואורגניזמים שאחראים לתופעה. רוני אלון, רובין ב. וגמליאל א.: משך הפרוק של תכשירים לחיטוי קרקע והשפעתו על קטילת נמטודות ועשבים טפילים. אייל קליין, קטן י. וגמליאל א.: השראת תנגודת קרקע למחלות שורש באמצעות תוספים אורגניים וחיטוי סולרי. 15:00 15:30 הפסקה 15:30 16:30 ישיבה ז' מניעה והדברה של גורמי מחלות צמחים ג' יו"ר: סטנלי פרימן עדנה שרון, בר-אייל מ., מור מ., חת א. ושפיגל י.: פיתוח תכשיר ביולוגי של הפטרייה Trichoderma להדברת נמטודות טפילות על צמחים. עמוס עובדיה: התמודדות עם מחלת צהבון האסתר בגזר. קורולב נדיה, ממייב מ., זהבי ת. ואלעד י.: ניטור תלת שנתי של עמידות תבדידי הפטרייה Botrytis cinerea בכרמים. יבגניה דור והירשהורן י.:יישום מדבירים ביולוגים נגד עלקת דרך מערכת הטיפטוף. 16:30 חלוקת פרסים להרצאות המצטיינות מבין הסטודנטים/ות ונעילת הועידה. 11

12 12

13 התפתחות הפיטופתולוגיה בישראל, והשתקפותה בועידות החברה יעקב קטן האוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות )הרצאה מוקדשת לזכרו של ד"ר אבי גרינשטיין, תלמיד, חבר לעבודה וידיד( הפעילות הפיטופתולוגית בארץ משתרעת על פני יותר מתשעה עשורים. היו ארבעה אירועים מרכזיים ומכוננים אשר עצבו את פניה: 1. הקמת המח' לפתולוגיה של הצמח )במכון לחקר החקלאות אשר ברבות הימים ייהפך למכון וולקני(, בשנת 1921, ע"י פרופ' י' רייכרט. התווספו מאז מחלקות ומעבדות רבות, אשר עוסקות בנושא זה. 2. הקמת הפקולטה לחקלאות ב- 1942, בית היוצר לאגרונומים ופיטופתולוגים. 3. הועידה הראשונה בשנת 1967 ביזמתו של ד"ר י' פלטי. 4. הקמת החברה הישראלית לפיטופתולוגיה ב )פרופ' ג' לובנשטיין נשיא ראשון(. מאז ועד היום, מארגנת החברה את הועידות ומקדמת את מקצוע הפיטופתולוגיה בדרכים רבות כולל מתן מלגות ועריכת השתלמויות לחברים. במהלך תשעה עשורים של מחקר פיטופתולוגי בארץ נחקרו נושאים רבים, כולל: אבחון, ביולוגיה של הפתוגנים, יחסי טפיל-פונדקאי, חקר פתוגנים של כל קבוצות הגידולים, הדברה כימית והדברה בשיטות חלופיות, כולל הדברה ביולוגית, פיתוח זנים עמידים, חקר גנטיקה ואבולוציה של פתוגנים ושל צמחים, אפיון גנטי ומולקולרי של פתוגנים, התמודדות עם מחלות חדשות ומניעתן, פיתוח אמצעי הדברה עבור חקלאות אורגנית, עמידות מושרית, אפידמיולוגיה ועוד. פותחו שיטות רבות להעברת הידע מהמחקר אל החקלאים. החקלאות בישראל בימי קדם התמודדה בדרכים שלה בבעיות הגנת הצומח. 13

14 14

15 ישיבה א' יו"ר שמעון פיבוניה 15

16 16

17 גישות להערכת עמידות עגבניה לפוזריום הנבילה יעל רקח, חיים רבינוביץ' ויעקב קטן הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ע"ש רוברט ה. סמית האוניברסיטה העברית בירושלים, קריית רחובות טיפוח זנים עמידים למחלות דורש זיהוי עמידות, בקוי הורים ובשושלות צאצאים. שימוש בשיטות סלקציה בצמחים צעירים בתנאים מבוקרים מחייב הערכה אמינה אשר תתייעל ע"י שימוש בסמנים מולקולאריים. הערכות עמידות של צמחי עגבניה ל- Fusarium oxysporum f. sp. lycopersici )גזע )2 בוצעו בנבטים בני 14 יום ובשתילי גוש בני 35 יום. העבודה כללה קו הומוזיגוטי רגיש ותשעה קוים עמידים, הטרוזיגוטים [I2/i2] או הומוזיגוטים I2 בלוקוס [I2/I2] בשיטת טבילת שורשים % המקנה עמידות לגזע 2. הצמחים אולחו מהצמחים של הקו הרגיש פ תחו סימפטומים של המחלה בלי תלות בגילם. הצמחים העמידים פיתחו סימני מחלה בשיעור של 31.6% ו - 7% 0 - לאחר שאולחו בגיל 14 ו- 35 יום, בהתאמה. תוצאות אלה הושוו לשני ניסויי שדה בחלקות מאולחות שבהם גודלו עשרת הקוים. שבעה מתוך תשעת הקוים העמידים שלעיל היו נקיים מסימני מחלה, ובשניים האחרים אותרו צמחים בודדים שפתחו החמה קלה בצרורות ההובלה, וללא סימני נבילה, ולפיכך עמידותם הוכחה בתנאי שדה, וכן כי שימוש בשתילי גוש לבחינת העמידות משקף בנאמנות רבה את המצב בשדה. ייחורי נבטים של קו הטרוזיגוט,I2/i2 א-סימפטומטיים )שהוגדרו עמידים( וסימפטומטיים )שהוגדרו רגישים( הושרשו וגודלו עד להבשלת פירותיהם ומהם הופקו זרעים. נערכה השוואה בנבטים להערכת העמידות בין צאצאי שתי הקבוצות. ו- 22% 28 מצאצאי הצמחים הא-סימפטומטיים והסימפטומטיים פיתחו סימני מחלה, בהתאמה, כיחס הצפוי באוכלוסיות אלו. לפיכך נקבע כי החמת צינורות ההובלה בנבטים המכילים את האלל הדומיננטי I2 אינה מעידה בהכרח על רגישות- שדה וכי מבחן הנבטים הוא מבחן מחמיר. השיטה המבוססת על הדבקת נבטים מקובלת בעולם כשיטת אבחון, אך חומרתה מהווה לעיתים חסרון ועל כן ניתן להשתמש במבחן שתילי הגוש כמבחן משלים לאבחון העמידות בצמחים. 17

18 1 3 מיפוי QTL's לעמידות למחלת הקמחון, בדור מתקדם של הכלאה בין חיטת דורום ואם החיטה בן דוד ר., 1 פלג צ., 1,2 סרנגה י., 2 דינור ע., 3 קורול א. 1 ופחימה צ.. 1 המכון לאבולוציה, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, הפקולטה למדעי החיים והוראתם, אוניברסיטת חיפה, הר כרמל. 2 המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה.. סמית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות. המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות. חיטת דורום MacKey.) (Triticum turgidum ssp. durum (Desf.) היא גידול חשוב ומרכזי לאוכלוסיית העולם )פסטה, קוסקוס, לחם ועוד( במיוחד באזור הים תיכוני בו מגודלים 75% משדות החיטה הקשה בעולם. מחלת הקימחון בחיטה, נגרמת ע"י הפתוגן( Bgt ),Blumeria graminis (DC.) E.O. Speer f. sp. tritici Em. Marchal ומתבטאת בפחיתת יבול חריפה. מספר רב של גנים לעמידות כנגד קמחון )Pm( אותרו בחיטה ומופו, אך רק אלל אחד (Pm3h) זוהה ממקור גנטי של חיטת דורום. במחקר הנוכחי נמצא כי תבדיד הקמחון #66 )שנאסף מאם החיטה בעמיעד, ישראל( תוקף בצורה קשה קווי בר של חיטה ובמידה פחותה זני חיטה מתורבתים. הבסיס הגנטי של תגובה זו לאילוח בתבדיד #66 אופיין באוכלוסיה מתפצלת של 152 (RILs) recombinant Inbreed Lines שמקורה בהכלאה בין זן של חיטת דורום קשה quantitative trait בניתוח )G18-16(. וקו של הורה הבר שלו, אם החיטה )Langdon( 53% QTLs של התגובה לתבדיד #66 אותרו חמישה המסבירים יחד loci (QTL) מהשונות בחומרת המחלה. QTL מרכזי בעל LOD של 15.4 המסביר 22.7% מהשונות מופה על כרומוזום 1A. בנוסף זוהו ארבעה QTLs משניים על כרומוזומים 3A 2B, 1B, ו- 7A. בכל חמשת הלוקוסים העמידות נתרמה ע"י ההורה התרבותי.)LDN( מיפוי גנים חדשים לעמידות לקמחון שמקורם בזן LDN של חיטת דורום יכול לתרום רבות לעמידות חיטה בפני הפתוגן.Bgt 18

19 VAT תוכנה חדשה לניתוח עקבי של אוכלוסיות פתוגנים ופונדקאים יבסיי קוסמן ג. שכטל, 1, 2 א. הרמן 3 ועמוס דינור 4 1 מכון לחקר הדגנים, אוניברסיטת תל אביב, ישראל,)kosman@post.tau.ac.il( 2 המכון לביומטריה וגנטיקה של אוכלוסיות, אוניברסיטת גיסן, גרמניה 3 המכון לגידולי שדה וטיפוח צמחים, אוניברסיטת קריסטין-אלברכטס, גרמניה 4 הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות, ישראל )Virulence Analysis Tool; Kosman et al. 2008( VAT היא תוכנה ידידותית למשתמש, המכילה מספר שלבי אנליזה המאפשרים הערכה מקיפה, יעילה ועקבית של השוני בתוך ובין אוכלוסיות של פתוגנים, לפי הוירולנטיות שלהם, ובין אוכלוסיות של צמחים, לפי העמידות שלהם. תכונות בסיסיות של תוכנת ה- VAT : - מתאימה לניתוח של השוני באוכלוסיות בעלות ריבוי מיני, ובאוכלוסיות בעלות ריבוי אלמיני. - היא תוכנה יחידה, המאפשרת חישוב מדדי שוני שפותחו לאחרונה.)Kosman, 1996; Kosman & Leonard, 2007( - מתואמת עם חבילות סטטיסטיות עיקריות. - יכולה לשמש לניתוח אוכלוסיות גם לפי סמנים מולקולריים, לפי & Kosman.Leonard (2005) תוכנת ה- VAT מורכבת מהשלבים הבאים: )1( הכנסת נתונים, טרנספורמציה של הנתונים וזיהוי פנוטיפים/גנוטיפים; )2( איפיון התפלגויות )של פנוטיפים, של וירולנטיות ושל עמידויות(, מורכבות של וירולנטיות ואסוציאציות של תגובות וירולנטיות; חישוב פרמטרים שונים של קירבה בין פרטים ושוני בתוך אוכלוסיות, כמו כן מרחקים גנטיים בין אוכלוסיות; )3( פרוצדורות להסקת מסקנות לגבי רווח בר-סמך של ההערכות הסטטיסטיות של פרמטרים שונים, והמובהקות של הבדלים בין אוכלוסיות. מחקר זה נתמך ע"י הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי )מענק מחקר -744.(G.I.F I /

20 ניתוח השתנות אוכלוסיות חלדון העלה של חיטה בשנים יעקב מניסטרסקי, פ. בן יהודה וי. קוסמן המכון לחקר הדגנים, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב, 69978, ישראל מחלת חלדון העלה בחיטה נגרמת ע"י הפטרייה,Puccinia triticina Ericks והיא השכיחה ביותר בשדות החיטה ברחבי העולם. לימוד אוכלוסיות חלדון העלה בחיטה נערך באופן עקבי מאז נבדקו 831 תרבויות במשך התקופה מבנה אוכלוסיות הפתוגן השתנה במידה רבה מאז ניתן להבחין באופן ברור בשתי קבוצות אוכלוסיות; אוכלוסיות של השנים ואוכלוסיות השנים אבחנה זו נעשתה בעזרת שיטות הקבצה וניתוח שונות של אוכלוסיות. את השינויים במבנה האוכלוסיות הטבעיות ניתן ליחס לכוחות הבאים: נדידה מסיבית אפשרית של נבגי חלדון העלה מאזורים שכנים ב 1994, )במקביל לכניסת אלימות חדשה של חלדון צהוב שאופיינה באלימות על הגן Yr9 שנמצאה בשנה זו לראשונה בישראל(. לחץ סלקציה שנגרם כתוצאה מהחלפת זני החיטה במזרע לזנים עמידים לחלדון הצהוב, עם האלימות החדשה, מאז השונות השנתית באוכלוסיות חלדון העלה הייתה הגבוהה ביותר בשנת בשנה זו נמצאו צמדי אלימות ודגמי אלימות חדשים. חלקם עברו שינוי בגן אחד לאלימות ובתהליך של ברירה טבעית נעשו לשכיחים ביותר מאז שנת שינוים משמעותיים בשיעור האלימות התרחשו בגנים Lr26, Lr17, Lr15, Lr2a בשנים

21 כמות DNA בגרעיני נבגים בכירים של חלדון העלה של החיטה, כמדד לאבחנה בין טיפוסים התוקפים חיטת לחם וחיטה קשה בישראל תמר עילם, פ. בן יהודה, ס. עזרתי, י. מניסטרסקי וי. אניקסטר המכון לחקר הדגנים, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב, 69978, ישראל ( eilamt@post.tau.ac.il ) טיפוס חדש של פטרית חלדון העלה של החיטה נמצא לראשונה שנה 20 לפני כ triticina( ) Puccinia התוקף זני חיטה קשה. התופעה היא כלל עולמית: אתיופיה, צפון אפריקה, מקסיקו, דרום אמריקה ולאחרונה גם באירופה. טיפוס החיטה הקשה שייך לאותו מין של חלדון חיטת הלחם, הינו בר הכלאה איתו ותוקף אף הוא את אותו פונדקאי ביניים -.Thalictrum מלבד הבדלים דקים בדגמי האלימות, אין כלים לאבחנה בין שני טיפוסי החלדון. במכון לחקר הדגנים פותחה שיטה לאבחנה בין מיני חלדון לפי כמות ( DNA משקל ב - )pg בגרעיני הנבגים הבכירים. יישום שיטה זו מאפשר הבדלה ברורה בין שני טיפוסי החלדון הקרובים הללו. כמו כן משמשת שיטה זו כעזר בזיהוי מינים אחרים של חלדון עלה התוקפים חיטה וקרובי חיטה כגון: שפונדקאי הביניים שלו הוא וספרד חלדון עלה התוקף חיטה במרוקו 1. Anchusa italica )זיפניים(. הבדל ברור בכמות ה DNA מראה על שוני בין עם שוני ויחד חלדון זה וחלדון העלה התוקף חיטה ברחבי העולם במורפולוגיה, מצביע על היות חלדון זה מין שונה -.P. recondita 2. לחלדון עלה התוקף בן חיטה קטוע speltoides( )Aegilops בישראל, אשר פונדקאי הביניים שלו הוא, Thalictrum דמיון מלא בכמות ה DNA הגרעיני ל..P triticina גם הדמיון המורפולוגי מצביע על שייכות לאותו מין. אולם ההבדל בסוג הפונדקאים המותקפים הביא להגדרתו של מין זה כ forma specialis שונה. ברמת הגולן נמצא חלדון עלה על חיטת הבר הנראה שונה בממדי הנבגים האפילים משאר חלדונות החיטה בארץ. מדידת כמות ה DNA תעזור באפיון חלדון זה..3 21

22 22

23 ישיבה ב' יו"ר מגי לוי 23

24 24

25 מעבר של וירוסים מצמח פונדקאי לצמח הטפיל עלקת מצרית נגליס אנה, 1 עלי ראדי, 1 דיאנה ליבמן, 1 קאטריוון ק, 1 לפידות מ, 2 וגל-און ע 1 המחלקה לפתולוגיה וחקר עשבים, 1 המחלקה לחקר ירקות, 2 מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן העלקת spp.) (Orobanche הינה טפיל שורש מוחלט חסר כלורופיל, הנטפל לשורשי צמחים רחבי עלים, בעיקר באזורים חמים ויבשים, ועלולה לגרום נזקים כבדים לצמח הפונדקאי. מחזור חייה העלקת הנו תת-קרקעי היא יוצרת מצץ, שחודר אל תוך רקמות הצמח הפונדקאי המתחבר למערכת ההובלה שלו ובכך מהווה מבלע מטבולי חזק, שואבת מים, סוכרים ומינרלים מהפונדקאי. מנגנון העברת מוטמעים ומאקרומולקולות מהפונדקאי לעלקת עדיין לא ברור. במחקר שלנו בדקנו האם יש מעבר של וירוסים מצמח הפונדקאי לעלקת מצרית באמצעות שיטות וירולוגיות קלאסיות ומולקולאריות. בעבודה זו נמצא לראשונה, מעבר של חלקיקי וירוסים לעלקת מצרית שגדלה על עגבנייה או טבק הנגועים בווירוסים מקבוצות שונות. הוירוסים שנבחנו הם בעלי מבנה וגודל שונה, מכילים גנום של RNA ו- DNA Cucumber mosaic ומשתייכים לקבוצות שונות: (TMV),Tobacco mosaic virus Tomato leaf curl ווירוס צהבון האמיר Potato virus Y (PVY),virus (CMV).virus במבחן הדבקה על צמחי בוחן הוכח שחלקיקי הוירוסים שעברו מהפונדקאי והצטברו בעלקת מצרית נשארו אינפקטיביים. הצטברות של חלקיקי הווירוס CMV בפקעית, גבעול ופרח של העלקת אופיינה באמצעות.RT-PCR הצטברותו של הגדיל המשלים של ה- RNA הויראלי של הוירוסים TMV ו- CMV באברוני העלקת, מעידה על התרבות וירוסים אלו בתאי הטפיל. כמו-כן, אופיינה הצטברות של מולקולות קצרות של (viral-sirna) CMV בפקעיות המעידה על פעילות של מנגנון השתקה בעלקת כנגד הווירוס. בעתיד תבחן האפשרות שעלקת הינה מקור הפצה של וירוסים מקבוצות שונות. 25

26 מחלת הדבקת גפנים בקלונים אינפקטיביים של וירוסים מקבוצת ה- Vitisvirus למטרת חקר תיפקוד גנים צמחיים מוסקוביץ י, מורוגאנאנטם מ, חביב ס. ומוואסי מ. המעבדה ע"ש טולקובסקי, המחלקה לפתולוגיה של צמחים, היחידה לווירולוגיה, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן. הניקרון Wood( )Rugose בגפנים שכיחה ברוב האזורים בהם גדלים גפנים. במחלה זו מעורבים בעיקר הוירוסים (GVB) ו- (GVA) Grapevine virus A.Vitivirus המשתייכים לקבוצת ה- Grapevine virus B מחלת הניקרונות מחייבת הדבקה בודדת של גפנים גפן בשבטי הבנת האיטאולוגיה של cdna הוירוסים הללו. הדבקת צמחים מעוצים ככלל וצמחי גפן בפרט, בשבטי אינפקטבים של cdna של וירוסים מהווה אתגר מחקרי גדול. לאחרונה פותחה במעבדתנו שיטה להדבקת צמחי vinifera) (Vitis בעזרת Agrobacterium רקומבננטי המכיל של ווקטור על בסיס ווירוס ה- GVA.)pGVA118( הגן הצמחי את רצף הויראלי phytoene desaturase PDS הוא חלק ממערך גנים המעורבים בייצור הכלורופיל. הגן (PDS) הוחדר אל pgva118 ליצירת.GVA-PDS שורשים של צמחוני גפן in-vitro הושרו בתמיסה של Agrobacterium המכיל GVA-PDS וב.pGVA118 הצמחונים שהודבקו ב GVA-PDS הראו סימפטומים של הלבנת העורקים בעלים כ dpi כמו כן התוצאות אוששו בעזרת שהודבקו ב semi-quantitative PCR PDS - GVA הווקטור הוויראלי. באופן דומה הודבקו צמחי גפן ב והראו כי בצמחונים אכן התרחש תהליך של השתקת ה PDS הצמחי בעזרת Agrobacterium המכיל את הרצף הויראלי של ווירוס ה- GVB. יעילות ההדבקה נבחנה בעזרת RT-PCR ונמצא כי ווירוס ה בעתיד הבנה GVB נוכח בצורה יציבה לאורך זמן בצמחוני הגפן. שיטה זו תאפשר רחבה ומעמיקה של למחקר של השתקת גנים בגפן. מחלת הניקרון בגפן וכמו כן יכולה לשמש ככלי יעיל 26

27 אפיון חלבון ה- p10 של נגיף הגפן GVA ובחינת המעורבות שלו בפתוגנזה ובמנגנון הצמחי של השתקת גנים חביב ס., סטוקולוב ס., מאווסי מ. המעבדה ע"ש טולקובסקי, המחלקה לפתולוגיה של צמחים, היחידה לווירולוגיה, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן. גידול גפן למאכל וליין מהווה חלק חשוב בתוצרת החקלאית בארץ ובעולם. מבין המחלות הוויראליות העיקריות בגפן נמנה קומפלקס הניקיונות. בקומפלקס הניקרונות מעורבים בעיקר וירוסים מקבוצת ה- Vitivirus ואליהם שייך נגיף הגפן.Grapevine virus A (GVA) 7.4Kb בעל גנום הינו ssrna חיובי שאורכו כ- עם חמש מסגרות קריאה GVA מקודד לחלבוני הרפלקציה; ORF3 המקודד לחלבון התנועה; ORF1 - )ORFs( p10 מקודד לחלבון המעטפת; ORF5 מקודד לחלבון אשר התגלה כבעל ORF4 תכונות קשירה של RNA ובעל פעילות חלשה לדיכוי מנגנון ההגנה הצמחי, בנוסף חלבון זה נחשב כגורם דומיננטי המשפיע על הפתוגנזה של הווירוס ועל יכולתו להדביק את הגפן ובכך מבקר את תגובת הצמח הפונדקאי להדבקת הוויראלית. בעבודה זו אנחנו מראים כי לחלבון p10 יש פעילות חלשה כ RSS בצמח כאשר הוא מבוטא לבדו, מאידך כאשר הוא מבוטא ביחד עם מיניריפלקיון של GVA הפעילות ORF1 שלו כ RSS מוגברת. בהמשך מצאנו כי קיימים פקטורים ב היכולים להיות חיוניים להגברת הפעילות של p10 כ. RSS ביצענו שיחלוף של ה ORF5 בין גזעים שונים של ווירוס ה- GVA הנבדלים במידת p10 ביטוי הסימפטומים שהם משרים על הצמח, התוצאות הראו כי ל- השפעה על הפתוגנזה של הווירוס. ניסוי להשוואת תפקודו של ORF5 כ- RSS בין הגזעים השונים של ווירוס ה- GVA הראה אין קשר בין השפעת הווירוס על הפתוגנזה לבין תפקודו של p10 כ.RSS בניסויים שערכנו למטרת אפיון הביטוי של p10 מצאנו כי הוא מתבטא בגרעין התא וכי הוא עובר אינטראקציה של חלבון-חלבון בינו לבין עצמו. 27

28 זיהוי גנים בקטריאליים הבאים לידי ביטוי באינטראקציה בין חיידקי קסנטומונס ועגבניה דפנה טמיר-אריאל, טלי רוזנברג, נעמה נבון, ושאול בורדמן המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות ] התבססותם של חיידקים פיטופתוגניים בפונדקאי הינו תהליך מורכב המצריך את פעילותם המתואמת של גנים רבים, שמרביתם לא ידועים. מספר גנים הקשורים לפתוגניות זוהו בתנאי מעבדה vitro(.)in החיסרון בצורה זו של זיהוי הוא שבתנאי מעבדה היכולת לחקות את האינטראקציה בין הפונדקאי לפתוגן מוגבלת. יש לכן צורך בגישות in vivo להבנת תהליך המחלה. אנו השתמשנו בגישה של Recombinase In in לזיהוי גנים הבאים לידי ביטוי מוגבר Vivo Expression Technology (RIVET) vivo בחיידק,Xanthomonas campestris pv. vesicatoria הגורם למחלת הגרב הבקטרי בעגבנייה. סקירת גנים בשיטה זו הביאה לזיהויים של גנים המשתייכים למספר קטגוריות פונקציונאליות. נעשו מוטנטים הפגועים בגנים ספציפיים מהקטגוריות השונות על מנת לאפיין אותם ונמצא שחלקם תורמים לוירולנטיות של החיידק. אחד מן הגנים האלו הוא cith המקודד לטרנספורטר של ציטראט בעל הומולוגיה גבוהה לגן המאופיין citn של.Bacillus sbutilis מוטנט של Xcv הפגוע ב- cith היה פגוע ביכולתו להתרבות בצמח ולגרום לסימפטומים בהשוואה לזן הבר. בנוסף, בניגוד לזן הבר, המוטנט לא הצליח לגדול במצע מינימאלי המכיל ציטראט כמקור פחמן יחיד. גן נוסף הוא lipa שעל פי האנוטציה מקודד לחלבון המשוער כליפאזה המופרשת אל מחוץ לתא. מוטנט הפגוע ב- lipa גדל כמו זן הבר במצע עשיר, אך נבדל ממנו באופן משמעותי במצע המכיל שמן זית כמקור פחמן יחיד. כמו כן, הפעילות הליפוליטית של הפרקציה החוץ תאית של המוטנט הייתה מופחתת באופן משמעותי מזו של זן הבר, מה שמחזק את היותו גן המקודד לליפאזה המופרשת אל מחוץ לתא. אילוח עלים באמצעות הזרקה הראה שהסימפטומים בצמח שבו הוזרק המוטנט היו מוחלשים בהשוואה לצמח שבו הוזרק זן הבר, דבר המחזק את תפקידו של lipa בפתוגנזה של.Xcv 28

29 היבטים מולקולאריים באינטראקציה בין החיידק Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis לצמח העגבניה צ'לופוביץ ל., 1,2 כהן-קנדלי, מ., 1,2 דרור א., 1 אייכנלאוב ר. 3, גרטמאן ק., 3 ססה ג., 2 ברש י., 2 ומנוליס ש. 1 1 המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מכון וולקני, בית דגן; 2 המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל-אביב; 3 המחלקה למיקרוביולוגיה, אוניברסיטת בילפלד, גרמניה החיידק הגרם חיובי (Cmm) Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis גורם למחלת הכיב הבקטריאלי והנבילה בעגבניות שהיא מחלה סיסטמית ואחת החשובות והמגבילות ביותר בגידול עגבניות. האינטראקציה המולקולארית בין הפתוגן לצמח הפונדקאי נלמדה באמצעות מדידת ביטוי גנים לפתוגניות בחיידק מצד אחד, וגנים הקשורים למערכת ההגנה של הצמח מצד שני. הגנים שנבדקו בחיידק הם cela )המקודד לצלולאז( ו- pat1 )המקודד לסרין פרוטאז(, המצויים על שני פלסמידים הדרושים לפתוגניות. כמו כן נבדקו הגנים chpc ו- ppaa )המקודדים לסרין פרוטאזות( והמצויים על הכרומוזום של החיידק באזור המכונה אי-פתוגניות. בנוסף נבדקו גנים אחרים המצויים על הכרומוזום והמקודדים לאנזימים מפרקי דופן כמו.celB בצמח נבדקו מספר גנים המקודדים למערכת ההגנה של הצמח כמו.Chitinase, ביטוי הגנים נבדק לאחר אילוח צמחי עגבניה בתבדיד הבר,(Cmm382) תבדיד ללא שני הפלסמידים לפתוגניות המתנהג כאנדופיט (Cmm100) ותבדיד ללא אי-הפתוגניות,(Cmm27) בזמנים שונים לאחר האילוח בשיטת ה-. qrt-pcr נמצא כי בשלבים הראשונים של המחלה )12-96 שעות( תבדיד הבר הראה עלייה משמעותית בשיעתוק הגנים cela ו- pat-1 בצמח לעומת הביטוי במצע גידול מינימלי. ירידה משמעותית ברמת השיעתוק של הגנים הנ"ל נמצאה במוטנט ללא אי-הפתוגניות, לעומת תבדיד הבר. מדידת ביטוי הגנים הנמצאים באי הפתוגניות ppaa) (chpc, הראתה ירידה של פי 4 בתבדיד האנדופיטי לעומת תבדיד הבר לאחר 96 שעות. לעומת זאת ביטוי הגן celb )המקודד לאנדוצלולאז( המצוי בכרומוזום היה גבוה מזה של תבדיד הבר לאחר 12 שעות. תוצאות אלו מצביעות על קשר אפשרי בין הגנים הנמצאים באי הפתוגניות לבין הגנים לוירולנטיות בפלסמידים ואשר משפיעים על בקרה של תהליך הפתוגניות. אנליזה לביטוי הגנים הקשורים למערכת ההגנה של הצמח כמו ה- chitinase מראה עלייה בביטוי בתבדיד Cmm27 לעומת הביטוי בתבדיד הבר ו-.Cmm100 ממצא זה מרמז על מעורבות אי הפתוגניות בדכוי מערכת ההגנה של הצמח. 29

30 אפיון מולקולארי של מסלולי ה- MAP kinase המופעלים בעגבנייה ע"י החלבון MAPKKK ומעורבותם בעמידות צמחים למחלות מלך-בונפיל שירי וססה גואידו המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב. צמחים עמידים פיתחו במהלך האבולוציה את היכולת להגן על עצמם מפני אורגניזמים הגורמים להם למחלות ע"י הפעלה של תגובות הגנה נרחבות. אנחנו חוקרים את העמידות של צמחי עגבנייה lycopersicum) (Solanum לשני חיידקים גרהם Pseudomonas שליליים: (Xcv) Xanthomonas campestris pv. vesicatoria ו- spot and הגורמים לשתי מחלות כתם ( בקטריאליות syringe pv. tomato (Pst) speck diseases בהתאמה(. גנים צמחיים אשר עומדים מאחורי ההפעלה של מנגנוני ההגנה ומשתתפים בתגובת העמידות כנגד החיידקים Pst ו- Xcv זוהו רק בחלקם. במטרה לזהות ולבודד את הגנים המעורבים בתגובות עמידות אלו, השתמשנו בשיטה המבוססת על השתקת גנים שנקראת (VIGS).virus-induced gene silencing שיטה זו יעילה ואטרקטיבית המאפשרת להשתיק גנים )להוריד את ביטויים( מבלי ליצור צמחים טרנסגניים. במהלך ניסויי ה- VIGS בצמח, העמידות של צמחי העגבנייה לשני החיידקים הללו נפגעה כתוצאה מהשתקה של גן,,SlMAPKKK המקודד לחלבון-.mitogen-activated protein (MAP) kinase kinase kinase כמו כן,הראנו שביטוי ביתר של הגן,SlMAPKKK הוביל למוות תאי שלא תלוי בפתוגן והצלחנו למצוא את מסלול ה- MAP kinase המופעל במורד הזרם אליו. בנוסף, ביטוי זמני של החלבונים Nicotiana benthamiana בצמחי ו- AvrPto Pto הראה שהגן- SlMAPKKK מעורב במוות תאי המתווך ע"י.Pto בהמשך נמצא שגן זה מעורב באופן ספציפי במוות תאי המופעל ע"י זוגות של גנים לעמידות וגנים לאווירולנטיות מעגבנייה ומהפטרייה Cladosporium fulvum בהתאמה. בשיטת ה- VIGS הוכח גם שהגן SlMAPKKK לא השפיע על גדילת החיידקים בצמחים רגישים והוא לא נחוץ למוות תאי הנגרם כתוצאה ממחלה. תוצאות אלו מראות שלגן SlMAPKKK יש תפקיד מרכזי בעמידות של צמחי עגבנייה ובתגובת המוות התאי. 30

31 ג' ישיבה יו"ר דוד עזרא 31

32 32

33 וירוס הפלרגוניום המנוקד - וירוס חדש בעגבניה בישראל 2 לפידות מ, 1 דיאנה ליבמן, 2 דנה גלברט, 1 דוידוביץ מ, 3 מחבש צ, 1 כהן ש, 1 וגל-און ע 1 המחלקה לחקר ירקות, 2 המחלקה לפתולוגיה של צמחים, 3 המחלקה לאנטומולוגיה, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן לקראת סוף שנת 2007 נמצאו בחלקה אחת באזור חבל לכיש עגבניות המראות תסמיני מחלה לא ידועה. התסמינים כללו מוזאיקה בהירה, עלים מעוותים ונינוס קשה של הצמחים. נלקחו דגימות מהצמחים החשודים ונמצא כי המחלה ניתנת להעברה באופן מכני. כאשר נבדקו הדגימות במיקרוסקופ האלקטרוני נמצאו חלקיקים עגולים בגודל של כ -.30nm חלקיקי הווירוס נוקו מצמחי Nicotiana benthamiana מודבקים ו- cdna סונטז מרנ"א שהופק מתרחיף של וירוס מנוקה. ריצוף הקלונים שהתקבלו הראה הומולוגיה של 94% עם גן חלבון המעטפת וחלבון התנועה של וירוס הפלרגוניום המנוקד PZSV(.)Pelargonium zonate spot virus; וירוס זה שייך למשפחת ה -.Bromoviridae גנום הוירוס מורכב משלוש יחידות רנ"א, רנ"א 1 בגודל של 3383 נוקלאוטידים, רנ"א 2 בגודל של 2435 נוקלאוטידים ורנ"א 3 בגודל של 2569 נוקלאוטידים. הוירוס מועבר מכנית, והוא בעל טווח פונדקאים רחב אשר כולל נוסף לעגבניות גם צמחי פלפל, מלפפון, טבק, חסה, פלרגוניום ועוד. למרות הסימפטומים הקשים אשר הוירוס משרה בצמחי עגבניה, הרי שצמחים רבים מתאוששים וממשיכים לגדול למרות הוירוס. בניסויי העברה של הוירוס עם וקטורים שונים כגון כנימות עלה, כנימת עש הטבק, כנימת עש החממות וטריפס הפרחים המערבי לא התקבלה העברה יעילה. כדי לבחון את האפשרות שהוירוס מועבר בזרעים הופקו זרעים מצמחי עגבניה הנגועים בוירוס. נמצא שה RNA- הויראלי קיים בתוך זרע העגבנייה, והווירוס מועבר בזרעי עגבנייה ביעילות מאד גבוהה. יתרה מזו, נראה כי חיטוי הזרעים אינו משפיע על ההעברה. 33

34 אפיון שני וירוסים התוקפים חציל בישראל אביב דומברובסקי, לכמן, ע., פרלסמן, מ. ואנטיגנוס, י. המחלקה לפתולוגיה של צמחים, מרכז וולקני, בית דגן החציל melongena) (Solanum הינו ירק הגדל ברחבי העולם. בישראל, החציל גדל במהלך הקיץ בשטחים פתוחים בעיקר באזורי החוף. במהלך הסתיו והחורף עיקר הגידול מתקיים באזור העמקים הירדן והערבה. עבודה זו מדווחת על ההופעה של שני מחלות התוקפות צמחי חציל בישראל. ניתנה קדימות לאבחון האם גורם המחלה הנו ויראלי ובהמשך לזיהוי הוקטור או אופן העברה. המחלה הראשונה בחציל, זוהתה בעונת הגידול 2003 כאשר הופיעו נזקים בשדות החציל באזור בקעת הירדן. הנזק כלל עיוותים קשים בפרי וכן עיוותים ומוזאיקה קלה על העלים לעיתים רמת הנגיעות והנזק היו גבוהים וכללו פגיעה ברמת היבול ואיכותו, גורם המחלה לא היה ידוע. ניקוי של חלקיקי וירוס מהצמחים הנגועים אפשר זיהוי במיקרוסקופ אלקטרונים של וירוס בעל חלקיקים מאורכים הדומים מורפולוגית לוירוסים המשתייכים לסוג.Carlavirus בנוסף נמצא כי המשקל המולקולארי של חלבון המעטפת לאחר הפרדה ב- SDS-PAGE הינו 36kDa וכי הגנום הויראלי מורכב ממקטע RNA עיקרי בגודל של 9.5Kb ושני מקטעים משניים בגודל של 2.6Kb ו-.1.3Kb ה- RNA ויראלי שימש לריאקציה של RT-PCR להגברת רצף שמור בגנום של.Carlaviruses אנליזה של GenBank אפשרה השוואה של רצף ח' הגרעין הויראלית לאלו המצויות ב BLAST-n והראתה זהות של 87% ל-.Carlavirus החלקיקים והגדלים שנקבעו לחומצת הגרעין הויראלית וחלבון המעטפת מצביעים על האפשרות שהוירוס שייך ככל הנראה לסוג Myzus לא ניתן היה להעביר את הוירוס בעזרת כנימת עלה האפרסק.Carlavirus.Bemisia tabaci אך לעומת זאת הוירוס הועבר ע"י כנימת עש הטבק persicae המחלה השנייה בחציל, זוהתה בעונת הגידול 2004 כאשר הופיעו נזקים בשדות החציל באזור נען. הנזק כלל פגיעה קשה בצימוח, קיפול העלים ומוזאיקה, כמו כן נצפו עיוותים קשים בפרי חלקיקי וירוס איזומטריים בודדו מהצמחים הנגועים, אופיין חלבון המעטפת הויראלי (CP( ורוצפו אזורים שונים בגנום הויראלי. בהסתמך על התוצאות השונות ניתן לקבוע כי גורם המחלה הנו Eggplant Mottled Crinkle Virus המשתייך לוירוסים מסוג ( EMCV ),בדומה.Tombusvirus לוירוסים (EMCV) אחרים מסוג ה- Tombusvirus מועבר בצמחים באופן מכאני. 34

35 זיהוי ואפיון האינטראקציה של וירוס קיפול העלים של הקישוא Squash leaf curl virus עם וירוס הגימדון הכלורוטי של האבטיח Watermelon chlorotic stunt virus סופרין-רינגולד טלי ולפידות מ. המחלקה לחקר ירקות, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן. בקיץ 2003 הופיעו בארץ שני ווירוסים חדשים האחד ווירוס קיפול העלים של הקישוא virus SLCV Squash leaf curl והשני ווירוס הגימדון הכלורוטי של האבטיח.WmCSV Watermelon chlorotic stunt virus שני הווירוסים שייכים לקבוצת ה- ממשפחת Geminiviruses ומועברים על ידי כנימת עש הטבק Begomoviruses tabaci( Bemisia (.במקביל לגילויים של הווירוסים הנ"ל, התגלתה מחלה דומה נוספת אך קשה מאוד, במקשות המלונים. מאחר וקיימת חפיפה בטווח הפונדקאים של שני הוירוסים, נחשד כי מדובר באינטראקציה של שניהם. בניסוי שערכנו בדקנו את השפעת הווירוסים על צמחי מלון מהזן ערבה בהדבקות בווירוס אחד לעומת הדבקה משולבת של שניהם. נמצא שבעוד של- SLCV השפעה קטנה מאוד ו- WmCSV גרם להופעת תסמיני מחלה ולפחיתה של כ- 30% ביבול, ההדבקה המשולבת גרמה לנינוס הצמחים, לפחיתה של עד 90% ביבול ולפגיעה קשה באיכות היבול שהתקבל. בנוסף בדקנו את השפעת האינטראקציה על רמת DNA ויראלי בצמח. נמצא כי בהדבקות משולבות, רמת ה DNA של SLCV עולה, באופן מובהק מרמתו בצמחים שהודבקו ב SLCV בלבד. ושרמת ה DNA של WmCSV לעומת זאת משתנה רק מעט מטיפול לטיפול. כמן כן, מצאנו גם כי לעונת הגידול השפעה על האינטראקציה בין SLCV לצמח המלון. בקיץ, ריכוזו של SLCV בצמחים שהודבקו בווירוס זה בלבד, קטן מאוד ואף מזערי, לעומת ריכוזו באותם הצמחים בניסוי האביבי. רמת ה DNA בהדבקות המשולבות ככל הנראה לא הושפעה מעונת הגידול.בעבודה זו, זיהינו ואפיינו אינטראקציה סינרגטית, מאוד מיוחדת של SLCV-IL עם.WmCSV סינרגיזם מסוג זה, בין שני ווירוסים מאותה המשפחה המדביקים באופן טבעי שני פונדקאים שונים היא תופעה נדירה בעולם הווירולוגיה, ולראשונה הוכחה השפעה דרמטית של האינטראקציה, בתנאי שדה, על יבול צמח בעל משמעות חקלאית )מלון( ולא על צמחי מודל בתנאי מעבדה. 35

36 גבי על כתמים כהים בתפוחי אדמה הנאספים לפני התייצבות קליפתם: רגישות או עמידות? בוסקילה י., 1 צרור ל., 2 מונוסוב ט., 1 בורדמן ש. 3 ואשל ד. 1 1 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר קטיף, מכון וולקני, בית דגן; 2 המחלקה למחלות צמחים, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת; 3 המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, רחובות. ענף תפוחי האדמה tuberosum) (Solanum בישראל מייצא כ- 250,000 טון בשנה כאשר כ- 40,000 טון נאספים טרם התייצבות הקליפה ונארזים בצוברים עם כבול השומר על הלחות במארז. בשנים האחרונות חלה עלייה בהופעת כתמי שעם נקרוטיים מהכתמים הקליפה, האופייניים המתפתחים בודדה במהלך פטרייה האחסון מהסוג וההובלה ריזוקטוניה ומכונים "כתמים,)Rhizoctonia spp.( כהים". אך בתנאי מעבדה אילוח מלאכותי לא צלח ברוב המקרים. בכדי ללמוד על התנאים במסחר בהם וההובלה בצוברים מתפתחת של בהם התופעה הפקעות, מאוחסנות ובמטרה נערכו לבנות אנליזות הפקעות, של עטופות מערכת רמת בכבול, מודל הלחות, בתנאי שתדמה את הטמפרטורה מסחר תנאי והרכב מלאים. האחסון הגזים במפתיע נמצא שטמפרטורת הצובר אינה יורדת לזו של חדר האחסון גם לאחר כ- 30 יום. הכבול העוטף את הפקעות מאבד במהלך האחסון כ % מתכולת המים שלו. בניגוד למצופה, שמים חופשיים יצטברו בתחתית הצובר, נמצא שתכולת המים בכבול בחלקו העליון של הצובר הייתה 41% לעומת כ- 17% בתחתיתו. תנאי של העתקה הצובר שנתקבלו למערכת מודל שנבנתה במעבדה אפשרה את השלמתו של מבחן קוך והגברת הוודאות שמקור מחלת האחסון בריזוקטוניה שבודדה. מופע הפטרייה מצע גבי על מזון, שונה מזה שנצפה בריזוקטוניה סולני, ויתכן שמדובר במין\גזע אחר מהמקובל במחלות של תפוחי האדמה בארץ. בחינה מיקרוסקופית רקמה של פצועה מאולחת בפטרייה מראה תגובה ייחודית של השתעמות יתר של פרנכימת הפקעת, היוצרת מספר שכבות של תאי שעם, בהשוואה להגלדה טבעית של פצע היוצרת שכבת תאים אחת בתחום הזמן שנבדק. אילוח בפטרייה גורם לסימפטומים אופייניים ושטחיים להבדיל מאילוח בפטרייה חודרת כגון פיטופטורה infestans(.)phytophthora אנליזת מרקם פרנכימה מאולחת אי על הצביעה התקשות הרקמה בעוד שאילוח בפיטופטורה הוביל לשינוי מרקם ולהחמה לעומק הרקמה. הנחת העבודה היא ששינוי המרקם נובע מתגובת הרקמה הצמחית ויתכן ומהווה את הבסיס להבדל בין פתוגן קליפה לפתוגן חודר בתפוחי אדמה. 36

37 מבחן מולקולארי לגורם מחלת הנבילה המאוחרת בתירס דרורי ר., 1 גולדברג ד., 1 רבינוביץ' א., 2 שרון ע., 3 לוי מ., 4 ודגני א. 1,5 1 המעבדה לפיטופתולוגיה מולקולארית, מיג"ל, קריית שמונה, 2, שה"מ, משרד החקלאות, בית דגן, 3 המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה למדעי החקלאות מזון 4 וסביבה,האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות. 5 המכללה האקדמית תל חי. מחלת הנבילה המאוחרת wilt( )late גורמת להתייבשות ונבילה בצמחי תירס, ומתועדת היטב במצריים, שם היא גורמת לנזקים קשים, כמו גם בהודו והונגריה. הפתוגן יכול לשרוד בקרקע למשך עשרות שנים, ואמצעי ההתמודדות היעיל ביותר כנגדו הוא שימוש בזני תירס עמידים, למרות שידועות וריאציות פתוגניות העלולות לפגוע גם בזנים אלו. סימנים אופייניים למחלה הופיעו במשך 20 השנים האחרונות בגליל העליון, במיוחד בעמק החולה והחריפו בשנים האחרונות. לאחרונה הוכח שהגורם הישיר למחלה בישראל הוא הפטרייה.Harpophora maydis בעבודה זו הותאמה שיטה מולקולארית, מבוססת,PCR ושמשה לאבחון התקדמות מחלת הנבילה המאוחרת בשדה תירס נגוע בצפון ישראל. באמצעות שיטה זו זוהה הפתוגן, 50 יום לאחר הזריעה, עוד לפני התפתחות סימני המחלה הראשונים, בזני תירס רגישים ועמידים למחלה. השינויים בכמות ה- DNA הפטרייתי באברי הצמח השונים, לאורך שלבי הגדילה, תאמו את התצפיות המיקרוסקופיות שתעדו את התקדמות המחלה בזני תירס רגישים. באופן מפתיע, התוצאות הראו שפתוגנזה דומה )ברמות נמוכות יותר( מתרחשת גם בזן התירס העמיד. בנוסף, נמצא שגרעיני זן התירס, העמיד למחלת הנבילה המאוחרת, עלולים לשמש כווקטור להפצת המחלה. המבחן המולקולארי משמש כעת לבדיקת ניקיון זרעי תירס המיועדים ליצוא. 37

38 38

39 ישיבה ד יו"ר דורון באום 39

40 40

41 אנדופיטים כמדבירים ביולוגיים של מחלות בצמחים לוסקי ת., 1 קירשנר ב., 1 דרגושיץ ד., 2 זאדה ע., 2 אלעד י. 1 ועזרא ד. 1 1 המחלקה לפתולוגיה וחקר עשבים, 2 אנטומולוגיה, נמטולוגיה וכימיה, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן. מיקרו-אורגניזמים רבים המסוגלים לעכב מחוללי מחלה בצמחים ולשמש בהדברה ביולוגית מוכרים, עם זאת הצלחתם המסחרית מוגבלת עד כה. למרות זאת, תשומת הלב המחקרית לה זוכה התחום גדולה. על מנת להתגבר על המגבלות המאפיינות את תכשירי ההדברה הביולוגית הקיימים, ייתכן פעילות גבוהה יותר מאלו שיושמו עד כה. ויש צורך במיקרו-אורגניזמים בעלי אנדופיטים, מיקרו-אורגניזמים החיים ברקמותיהם של צמחים מבלי לגרום לתסמיני מחלה, מתחרים על אותה הנישה האקולוגית עם מחוללי המחלה. עובדה זו, כמו גם היכולת של חלקם להפריש חומרים אנטי-מיקרוביאליים ולהשרות עמידות בצמחים, הופכת לצורך הדברה ביולוגית. אותם למועמדים טובים בעבודה זו, ביצענו סינון ובחינה מעבדתית של 1,023 תבדידי חיידקים, פטריות ושמרים אנדופיטים מ- 46 צמחים שונים שמקורם בשטחי בר, פרדסים נטושים, גינות נוי וגנים בוטניים. פעילותם של כל התבדידים נבחנה כנגד 8 פטריות פתוגניות לצמחים, בצלחות פטרי. תבדידים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית חזקה או ייחודית אופיינו בצורה מעמיקה יותר. תבדידים נבחרים נבחנו כל (in planta) הקימלון, הנגרמת ע"י הפטרייה הפתוגנית.Phoma tracheiphila בנבטי לימון גס כנגד מחלת בתהליך הסינון אותרו 102 תבדידי חיידקים ו- 18 תבדידי פטריות שעיכבו את גדילת הפתוגנים שנבחנו ב- 95% ומעלה בממוצע. כמו כן, אותר מין חדש וייחודי של פטרייה, sp.),(daldinia המפרישה חומרים אנטי-מיקרוביאליים נדיפים, המסוגלים לעכב ואף להרוג מגוון פטריות פתוגניות במעבדה ובפירות באחסון. בנוסף, אותר תבדיד פטרייתי, שלפי איפיון מורפולוגי ומולקולארי שייך לסוג,Penicillium המפריש חומרים מסיסים הפעילים במעבדה ובצמחים שלמים בחממה, כנגד מחוללי מחלת הכמשון והכיב הבקטריאלי בעגבניות. עבודה זו תדון בממצאים אלה, וביישומיהם הפוטנציאליים בחקלאות. 41

42 השפעות מיקרואקלים על קימחון neolycopersici( )Oidium בעגבניות חממה רב דוד ד., 1 יעקוב ד., 1 אגרא א., 1 בן כליפא ח., 1 בורשטיין מ., 1 יחזקאל ח., 2 גנות ל., 2 שמואל ד., 2 מסיקה י., 3 שטינברג א. 4 ואלעד י. 1 1 המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז וולקני, בית דגן; 2 מו"פ דרום, חוות בשור; 3 שה"מ, לשכת הדרכה נגב; 4 הפקולטה לחקלאות, רחובות מחלת הקימחון הנה פגע חמור בעגבניות בארץ ובעולם. המחלה נגרמת על ידי הפטרייה Oidium neolycopersici הפוגעת בעלוות העגבנייה והיא ייחודית לעגבנייה ולמספר מאחסנים נוספים. בעלים, הנזק מתבטא בכיסוי בתפטיר לבן סבוך, בצדו העליון של העלה בעיקר, ועליו נבגים רבים. הקימחון מופיע גם על ציר העלה, הפטוטרת, עלי הגביע והגבעול. הדבקה חמורה גורמת לעלים הזדקנות מוקדמת, פחיתה ביכולת הפוטוסינטזה ותמותה. מטרת המחקר היא לימוד האינטראקציה בין המאחסן, הפתוגן ואוכלוסית המיקרופלורה על פני הנוף בתנאי מיקרואקלים משתנים. תנאי המיקרואקלים משפיעים על הפונדקאי ועשויים לקבוע את תגובתו לפתוגנים, להשפיע ישירות על הפתוגן או על אוכלוסית המיקרואורגניזמים על הנוף, ובכל המקרים להשפיע על המגפה. אופיינו הפרמטרים )מיקרואקלים, תנאי גידול ואגרוטכניקה( המשפיעים על שלבי המחלה השונים בעגבנייה, ועל אוכלוסיות מיקרואורגניזמים מועילות. אותרו תנאים מגבילים להתפתחות המחלה, נבחנו אמצעים אגרוטכניים לבקרת המחלה ונבנה מערך הדברה מושכלת. בניסויי שדה, ובהתאמה גם בניסויים בתנאים מבוקרים, נמצאה חומרת מחלה גבוהה בתנאי לחות יחסית גבוהה )60-90%( ובטמפרטורות בינונית )15-25 מ"צ(, ואילו שינוי קל לטמפרטורות גבוהות יותר תוצאתו הייתה חומרת מחלה נמוכה. לפיכך, יושם טיפול חימום יום בתנאי חממה מסחריים. בשני הניסויים, האחד בסתיו-חורף והשני באביב-קיץ נמצא שטיפול החימום ביום על ידי סגירת וילונות הצד היה יעיל ביותר בהפחתת המחלה. טיפולי הריסוס ועמידות הזן הביאו להפחתה מסוימת של המחלה. הדברה משולבת נמצאה יעילה ביותר. בצד התוצאה המעשית המיידית, המחקר מדגיש עתה את הפוטנציאל של שינויי אקלים גלובליים להשפיע על פתוגנים ומיקרואורגניזמים אנטגוניסטים להם ועל תוצאת האינטראקציה שלהם עם צמחים. 42

43 מודל לבחירת שילובים סינרגיסטים של טיפולים ידידותיים לאדם ולסביבה למניעת מחלות בתוצרת חקלאית לאחר אסיף אשל ד., 1 רגב ר. 2 וגן-מור ש. 2 1 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר אסיף, מינהל מחקר חקלאי, בית דגן; 2 המכון להנדסה חקלאית, מינהל מחקר חקלאי, בית דגן; שילוב שיטות הדברה יש בו כדי לשפר את יעילות ההדברה, להגדיל את טווח הפתוגנים המודברים ולצמצם את האפשרות להתפתחות עמידות. התאמה בין שיטות ההדברה הינה חיונית להצלחת הטיפול המשולב; כך גם בטיפולים עוקבים, שאריות הטיפול הראשון חשוב שלא יפגעו ביעילות הטיפול הנוסף, ואף ישפרו אותו. בשנים האחרונות מגדלי גזר בארץ החלו בהברשת הגזר לפני אחסונו. בעבודה הנוכחית נצפה מתאם בין ביצוע תהליך ההברשה והתגברות מחלת ריקבון האשרוש השחור באחסון הנגרמת על ידי הפטרייה.Thielaviopsis basicola יישום של הפונגיציד איפרודיון, לפני אחסון, הפחית את הנגיעות במחלה, אך בשל סמיכות הטיפול למועד השיווק, נדרש פיתוח של שיטת הדברה ידידותית לאדם ולסביבה. במחקר הנוכחי נעשה שימוש במחלה כמודל לחקר אפקט סינרגיסטי אפשרי של שילוב גורם פיסיקאלי )קיטור מדוייק(, כימיקל בעל שאריתיות נמוכה )מי חמצן מיוצבים; "צונאמי"( ומדביר ביולוגי fructicola( ;Metschnikowia "שמר"(. קיטור וצונאמי כשיושמו ללא שילוב נמצאו יעילים בהפחתת ריקבון האשרוש השחור אך גרמו לנזקים פיטוטוקסים לגזרים המטופלים. יישום של מינון תת קטלני של קיטור ולאחריו מינון תת קטלני של צונאמי או שמר הביא לשיפור ביעילות ההדברה באופן סינרגיסטי, בהשוואה לכל טיפול לבדו. אפקט סינרגיסטי נמצא גם ביישום צונאמי שטיפה במיים ולאחריהם טיפול בשמר, טיפולים שאינם ניתנים לשילוב. ניסוי זה הראה שניתן ליישם אמצעי הדברה אחד למשך חשיפה קצר, תת קטלני ותת פיטוטוקסי, להסירו מהרקמה המטופלת ובכך לשפר את פעילותו של המדביר הביולוגי המיושם לאחריו. האפקט הסינרגיסטי הנוצר בעקבות יישום של מינונים תת קטלניים ו\או תת פיטוטוקסים של גורמי הדברה ידידותיים לאדם ולסביבה, הינו בעל פוטנציאל להפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים לאחר אסיף. 43

44 עמידות צולבת לפונגיצידים מקבוצת ה CAA במוטנטים מלאכותיים של מחולל הכשותית בחסה Bremia lactucae אביה רובין, 1 הלגה זירוצקי, 2 דיטריך הרמן ויגאל כהן הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר אילן ישראל, 2 סינגנטה, שטיין, שוויץ פונגיצידים מקבוצת ה )Carboxylic Acid Amides( CAA כמו דימטומורפ,)DMM( מנדיפרופאמיד,)MPD( בנטיאווליקרב )BENT( ואיפרווליקרב,)IPRO( מראים פעילות פרוטקטנטית חזקה נגד מחלות עלים הנגרמות על ידי אואומיצטים )אך לא נגד פיתיום( (1,2). בכשותית הגפן נצפתה עמידות בשדה נגד הפונגיצידים האמורים, אך לא נצפתה עמידות כזאת בכימשון, בתנאי שדה או בתנאי מעבדה לאחר מוטגנזה אינטנסיבית (3) בעבודה זו בקשנו לברר האם ניתן לייצר עמידות מלאכותית נגד CAAs ב Bremia.lactucae לשם כך טופלו נבגים של Bremia lactucae ב EMS )אתיל-מתן-סולפונט( ואולחו ע"ג צמחי חסה מטופלים ב.CAA המוטנטים שהתקבלו גודלו ע"ג צמחים בלתי מטופלים במשך כמה דורות ואח"כ נבדקו לעמידות צולבת לCAAs. ערכי MIC concentration) (minimal inhibitory שהתקבלו עבור המוטנטים בניסויים שונים נעו בין mg/L עבור DMM ו BENT ובין mg/L עבור.MPD הערכים לגזע הבר היו, 3.12,6.25 ו mg/l 0.75 עבור,DMM, BENT וMPD, בהתאמה. בניסויי מיני-אפידמיה תחת פלסטיק סגור עם המוטנט CH-Bent/5 דור 7, התקבלו 68 כתמי מחלה לצמח בצמחי ביקורת לא מטופלים ב CAA כעבור 15 יום, לעומת, 9 17, ו- 1 כתמים / צמח על צמחים מטופלים ב 25mg/L של,DMM,BENT ו-, MPD בהתאמה. הנתונים מראים שמוטנטים מלאכותיים של Bremia lactucae הינם בעלי עמידות חלקית ל, CAA ועמידים יותר ל DMM או BENT מאשר ל.MPD 1. Cohen Y. and Gisi, U Differential activity of carboxylic acid amide (CAA) fungicides against various developmental stages of Phytophthora infestans. Phytopathology 97: Cohen, Y., Rubin, E. and Gotlieb, D Activity of carboxylic acid amide (CAA) fungicides against Bremia lactucae. European J. Plant Pathol.122: Rubin, E., Gotlieb, D., Gisi, U. and Cohen, Y Mutagenesis of Phytophthora infestans for resistance against carboxylic acid amide (CAA) and phenylamide fungicides. Plant Disease 92:

45 מיזם חוס"ן קלויבקטר: הגדרות, מטרות ומתווה פעולה שטיינברג ד. המחלקה לפתולוגיה של צמחים, מרכז וולקני, בית דגן גידול העגבניות הוא אחד מגידולי הירקות המרכזיים בישראל. שטח הגידול הוא 17,000 דונם ומירב הגידול מתרכז בחממות ובבתי רשת. הערך השנתי של הענף הוא כ 750. מליון בשנים האחרונות מתרבה חשיבותה של מחלת הכיב הבקטריאלי הנגרמת על ידי הפתוגן.Clavibacter michiganensis subsp. michiganensis בעונת האביב 2007 הוערך היקף הנזק ב-. מליון 30 לאחרונה, הוקמו מספר מיזמים ארציים להתמודדות מערכתית עם פגעים חשובים בחקלאות הישראלית. המטרה המרכזית של המיזמים, שכונו בשם מיזמי חוס"ן )חקלאות ירוקה וסביבה נקיה( היא לפתח את האמצעים שיאפשרו להתמודד עם פגעים מרכזיים בגידולים תוך שימוש מזערי בתכשירי הדברה כימיים. אנו נמצאים במהלך הקמה של מיזם שנקרא מיזם חוס"ן-קלויבקטר. להפעלת המיזם הוקמה ועדת היגוי בה חברים מירון סופר )מרכז ומתאם(, מורדי ביטון מאיר יפרח, מיקי קפלן, עומר זאידן, חזי אנטיגונוס, דני שטיינברג, יעקוב מוסקוביץ וציון דקו וועדה מקצועית בה חברים דני שטיינברג )מרכז ומתאם(; גיורא קריצמן; שולמית מנוליס; יעל רקח; אמנון קורן; שלי גנץ; שלמה אילני; יואל חדד ומאיר מזרחי. למיזם חוס"ן קלויבקטר שני יעדים: 1. לפתח אסטרטגיה למניעת הנזקים הנגרמים על ידי מחלת הכיב הבקטריאלי לעגבניות הגדלות בחממות ובבתי רשת ולמניעת התבססות המחלה באזורים בהם היא לא נמצאת; 2. ליישם את האסטרטגיה שתפותח בקנה מידה מסחרי. הנחת העבודה העיקרית העומדת בבסיס המיזם היא שניתן יהיה להתמודד עם מחלת הכיב הבקטריאלי על ידי פיתוח אמצעים שיפחיתו את מידת הינגעות הצמחים בגורם המחלה, ואם ינגעו צמחים, להפחית את מידת ההפצה של גורם המחלה לצמחים הסמוכים. המיזם ממומן על ידי משרד החקלאות, מועצת הצמחים והמו"פים האזוריים. הוא יתחיל בראשית מרץ, 2009 וימשך 3 שנים. 45

46 התמודדות מושכלת עם עובש אפור המנגע ליזיאנטוס רב דוד ד., 1 שפיאלטר ל., 1 בורשטיין מ., 1 קורולב נ., 1 דורי ע., 2 גנות ל., 2 שמואל ד., 2 מסיקה י., 3 ברונר מ., 3 נישרי י., 3 ירמיהו א., 4 פיבוניה ש., 5 לויטה ר. 5 ואלעד י. 1 1 המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז וולקני, בית דגן; 2 מו"פ דרום, חוות בשור; 3 שה"מ, לשכת הדרכה נגב; 4 המכון לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי; 5 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, תחנת יאיר הפטרייה בוטריטיס cinerea( )Botrytis תוקפת ליזיאנטוס grandiflorum( )Eustoma וגורמת עובש אפור בבסיס הגבעול בצמח שלם ובפצע הגבעול שנוצר כתוצאה מהקטיף. בשני המקרים נגרמים תמותת צמחים ונזק משמעותי ביותר בחלקות הגידול. המגדלים נוטים לרסס בבוטריטיצידים לעיתים קרובות אך למרות זאת נזקי המחלה חמורים וזאת בגלל נוכחות רמות שונות של עמידות לבוטריטיצידים ובגלל היות הגידול סבוך ותנאי המיקרואקלים מעודדים ביותר להדבקה והתפתחות המחלה. מטרת המחקר הייתה לימוד של מחלת העובש האפור בליזיאנטוס ובניית מערך הדברה כוללני שיאפשר בקרת מחלה תוך פחיתה בשימוש בתכשירים כימיים. המטרות הספציפיות לפיהן נוהל המחקר היו: אפיון הגורמים )מיקרואקלים, תנאי גידול ואגרוטכניקה( המעודדים את שלבי המחלה השונים )הדבקת עלים וגבעולים, אכלוס הגבעולים, התמוטטות הצמח, הישרדות( ותפקיד הקישיונות בליזיאנטוס; בחינת אמצעי הדברה ובכללם אמצעים אגרוטכניים; ובניית מערך הדברה מושכלת. נמצא שהעלים התחתונים )הסמוכים לקרקע( רגישים יותר מהעלים העליונים. רגישותם של העלים התחתונים ואופי הצימוח הצפוף של צמחי הליזיאנטוס, הגורם להופעת תנאי מיקרואקלים מיטביים להתפתחות המחלה, גורמים להדבקה והתקדמות מהירה של הפטריה לאורך העלה ולפרק התחתון של הגבעול. לאחר כשלושה חודשים שהיית מדבק הפטריה בקרקע )בצורת הקשיונות או כתפטיר חבוי בתוך רקמה צמחית יבשה( נמצאו 64-73% חיוניות; חיטוי קרקע המית את הקישיונות ואת חלק ניכר מהמדבק בשאריות צמחים. נוסו אמצעים שונים להדברת המחלה במהלך הגידול בתנאי שדה ובכללם כאלה המפחיתים את הלחות במעבה נוף הליזיאנטוס או את הרטיבות בפני השטח. טיפטוף טמון, חיפוי קרקע, הפחתת צפיפות השתילה, הזרמת אויר בערוגת הליזיאנטוס, ריסוס בוטריטיצידים וריסוס בסידן הפחיתו את הנגיעות בבוטריטיס במידות שונות אך באופן מובהק. שילוב בין אמצעי הדברה קולטורלים שונים או עם הדברה כימית הביאו להדברה מיטבית של המחלה. 46

47 ל-,RAPD זוויגיות, אלימות, ועמידות למטלקסיל בתבדידי שדה של Phytophthora infestans בישראל. מריאנה גלפרין, אביה רובין ויגאל כהן הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר אילן במהלך עשרים וחמש השנים שבין נאספו 1041 תבדידים של Phytophthora infestans בישראל משדות תפו''א ועגבנייה נגועים בכמשון, ונבדקו תכונותיהם. במשך 9 שנים, מ 1983 ועד 1991, שלט באופן מוחלט הזוויג A2 באוכלוסייה. ב- 6 השנים הבאות, מ 1993 עד 1998, ירד שיעורו של A2 ל 0-30%, ובעשר השנים הבאות, מ עד 2008 המשיך לרדת עד 0-6%. בשלוש השנים האחרונות ) ( לא נמצאו תבדידים בעלי זויגיות A2. במהלך השנים נמצאו רק שני תבדידים הומותאליים )דהינו, יוצרים אואוספורות בזיווג עם עצמם(, אך באופן מפתיע בשנים נמצאו 14 תבדידים בעלי זויגיות כפולה A1A2 )דהינו, יוצרים אואוספורות בזיווג עם A1 או עם A2, אך לא עם עצמם(. בשנים בהם שלט הזויג A2 ) (, חלק מן התבדידים היו עמידים וחלק רגישים למטלקסיל ולא נמצאה עמידות ביניים לפונגיציד זה. עם הופעת זוויגי A1 ב 1993, הופיעו גם תבדידים בעלי עמידות ביניים למטלקסיל, כנראה כתוצאה מהכלאה בין תבדידי A1 ו- A2 )כידוע העמידות למטלקסיל נשלטת ע"י גן חצי דומיננטי(. החל מ 1993 עד 1996 שיעור התבדידים בעלי עמידות ביניים למטלקסיל נע בין 0-15%, אך בשנים שיעורם עלה ל 18-60%. מעניין לציין שבשלוש השנים האחרונות בהם נעלמו תבדידי A2 מן השדות היוו התבדידים בעלי עמידות ביניים כמחצית מן אכלוסיה. בדיקות (Random Amplified Polymorphic DNA) RAPD שנעשו ב DNA שהופק ממנבגים של 42 תבדידים שנאספו ב הראו פולימורפיזם גבוה מאוד בין התבדידים, דבר שיכול להעיד על מוצאם מרבייה מינית באמצעות אואוספורות. לכל תבדיד הייתה תבנית פסים שונה מלבד שלושה תבדידים פולימורפית עם פריימר 604 ושניים שהראו זהות עם פריימר 605. מספר הגנים לאלימות שנמצאו ב- 14 תבדידים שנאספו מינואר 2007 עד ינואר 2008 נע בין לא נמצא קשר בין האלימות, זויגיות ו/או עמידות למטלקסיל. התוצאות מראות שאוכלוסיית P.infestans בארץ שהייתה בעלת שונות גבוהה מאד בעבר )1( ממשיכה להשתנות במהירות גם בשנים האחרונות. התופעה הבולטת ביותר הינה היעלמות כמעט מוחלטת, מסיבה בלתי ברורה, של גזעי A2. היעלמותם היחסית של הגזעים העמידים למטלקסיל, נובעת ככל הנראה משימוש מופחת במטלקסיל ומהופעה חוזרת של תבדידים רגישים למטלקסיל כתוצאה מהכלאה עצמית בין תבדידי ם בעלי עמידות ביניים למטלקסיל. 47